אומות מנותקות: האיום המתעצם של גזירות אינטרנט בסוריה, עיראק ואלג'יריה

• הבנת הנפיצות והסיבות לגזירות אינטרנט
• אסטרטגיות וכלים מתפתחים מאחורי גזירות רשת
• שחקנים מרכזיים וגורמים מעורבים בשליטת האינטרנט
• הערכות על תדירות והתפשטות ההפרעות לאינטרנט
• תובנות השוואתיות בין מדינות מENA הנפגעות
• ציפייה לגל הבא של גזירות אינטרנט
• הפחתת סיכונים וניצול עמידות בעידן מנותק
• מקורות והפניות

“בכמה חלקים בעולם, הרשויות פשוט מכבות את האינטרנט באופן שגרתי.” (מקור)

הבנת הנפיצות והסיבות לגזירות אינטרנט

גזירות אינטרנט—הפסקות מכוונות של חיבור דיגיטלי על ידי הממשלה—הפכו לתופעה חוזרת במספר מדינות, במיוחד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. "מתגי האינטרנט" הללו בדרך כלל מוצדקים על ידי הרשויות כנדרשים לביטחון לאומי, סדר ציבורי או כדי למנוע רמאות במהלך בחינות לאומיות. עם זאת, התדירות וההשלכות שלהם עוררו דאגות משמעותיות לגבי זכויות האדם, יציבות כלכלית וזרימה חופשית של מידע.

• סוריה: מאז תחילת מלחמת האזרחים, סוריה חוותה גזירות אינטרנט ברחבי המדינה. הממשלה השתמשה בגזירות כאמצעי לשלוט במידע במהלך פעולות צבאיות ולדכא חרות דעה. בשנת 2023, סוריה חוותה לפחות ארבע הפרעות משמעותיות לאינטרנט, לרוב במקביל למחלוקות פוליטיות או אירועי ביטחון (Access Now).
• עיראק: עיראק ידועה בהטלת גזירות אינטרנט במהלך תקופות של מחאות וכמו כן, בצורה שגרתית, במהלך בחינות בית ספר לאומיות כדי למנוע רמאות. ביוני 2023, הממשלה הורתה על מספר הפסקות יומיות, שפגעו במיליונים ועלו לכלכלה כ-40 מיליון דולר ליום (אל ג'זירה).
• אלג'יריה: אלג'יריה הפכה את גזירות האינטרנט למוסדות קבועים במהלך תקופת בחינות הבגרות מאז 2016. בשנת 2023, הרשויות שוב כיבו את הגישה במשך מספר שעות בכל יום לאורך שבוע, והשפיעו על עסקים ועל חיי היום יום (רויטרס).

הסיבות מאחורי הגזירות הללו הן רב-ממדיות:

• שליטה פוליטית: ממשלות משתמשות בגזירות כדי לדכא מחאות, במיוחד במהלך מחאות או משברים פוליטיים.
• דאגות ביטחוניות: הרשויות טוענות כי גזירות נדרשות כדי למנוע הפצת מידע שקרי או לתאם פעולות צבאיות.
• שלמות הבחינות: במדינות כמו עיראק ואלג'יריה, הגזירות נחשבות כאמצעי למניעת רמאות במהלך בחינות לאומיות.

בהתבוננות קדימה, הסיכון לגזירות אינטרנט הולך ומתרקם באזורים אחרים עם סביבות פוליטיות Fragile או בבחירות שנמצאות במחלוקת. מדינות כמו אתיופיה, הודו ומיאנמר כבר הראו נכונות להפריע לחיבור, ומומחים מזהירים שהטקטיקה של "מתג ההרג" עלולה להתפשט עוד יותר ככל שהפעילות הדיגיטלית מתגברת (Top10VPN).

אסטרטגיות וכלים מתפתחים מאחורי גזירות רשת

גזירות אינטרנט, לעיתים קרובות מכונות "מתגי הרג", הפכו לאסטרטגיה חוזרת עבור ממשלות המבקשות לשלוט בזרימת המידע ולדכא חרות דעה. בשנים האחרונות, מדינות כמו סוריה, עיראק ואלג'יריה חזרו שוב ושוב על גזירות כלליות או אזוריות, תוך ציון סיבות הנעות בין ביטחון לאומי למניעת רמאות בבחינות. הגזירות הללו לא רק שמפרות את חיי היום יום אלא גם גורמות להשלכות כלכליות והומניטריות משמעותיות.

• סוריה: מאז תחילת מלחמת האזרחים, סוריה חוותה אינספור גזירות אינטרנט. הממשלה השתמשה בגזירות כדי להפריע לתיאום של האופוזיציה ולמנוע הפצת מידע במהלך פעולות צבאיות. לדוגמה, בנובמבר 2023 דווח על הפסקה כללית, שהתרחשה במקביל לפעילות צבאית מוגברת (Access Now).
• עיראק: עיראק הטילה גזירות אינטרנט במהלך תקופות של אי-שקט אזרחי וכמו כן, בצורה שגרתית, במהלך בחינות לאומיות כדי למנוע רמאות. ביוני 2023, הממשלה הורתה על מספר הפסקות שפגעו במיליונים והובילו לביקורת מצד קבוצות זכויות דיגיטליות (אל ג'זירה).
• אלג'יריה: אלג'יריה הפכה את הגזירות למוסדות קבועים במהלך תקופת בחינות הבגרות. בשנת 2023, הרשויות שוב כיבו את הגישה ברחבי המדינה במשך מספר שעות בכל יום לאורך שבוע, השפיעו על עסקים ולתקשורת יומית (רויטרס).

הכלים מאחורי הגזירות הללו נעים בין פקודות ישירות לספקי שירותי אינטרנט ועד לסינון וריסון רשת מתקדמים. ממשלות לעיתים קרובות מצדיקות את הפעולות הללו בהנמקות של ביטחון לאומי או סדר ציבורי, אך המבקרים טוענים כי הן נעשות יותר ויותר כדי לדכא מחאות ולשלוט בנרטיבים (Human Rights Watch).

בהתבוננות קדימה, הסיכון של מתגי הרג הולך ומתרקם. מדינות עם היסטוריות של אי-שקט פוליטי או שליטה מידע הדוקה—כמו אתיופיה, הודו ומיאנמר—נשארות בסיכון גבוה לגזירות עתידיות. התפשטות התשתיות לאינטרנט מרוכזות באזורים רבים מקלה על יישום טקטיקות כאלה, מה שמעלה חששות לגבי העתיד של זכויות דיגיטליות וגישה (Top10VPN).

שחקנים מרכזיים וגורמים מעורבים בשליטת האינטרנט

השימוש ב"מתג הרג לאינטרנט"—הפסקה מכוונת או בשיפוט доступа לאינטרנט על ידי ממשלות—הפך לתופעה חוזרת במספר מדינות, במיוחד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. גזירות אלו לעיתים קרובות מוצדקות על ידי הרשויות כדרושות לביטחון לאומי, סדר ציבורי, או למניעת רמאות במהלך בחינות לאומיות. עם זאת, יש להן השלכות משמעותיות על חופש הביטוי, סנקציות כלכליות וזכויות אדם.

• סוריה: מאז תחילת מלחמת האזרחים, סוריה חוותה גזירות אינטרנט רבות ברחבי המדינה. הממשלה השתמשה בגזירות הללו כדי לשלוט בזרם המידע במהלך פעולות צבאיות ותקופות של אי שקט. לדוגמה, בנובמבר 2012, סוריה חוותה חיסול אינטרנט מוחלט לשני ימים, אשר BBC דיווחה כי הסבירות היא שזה הוסדר על ידי הממשלה כדי למנוע תיאום בין האופוזיציה.
• עיראק: עיראק הטילה גזירות אינטרנט שנתיות במהלך תקופות הבחינה בתיכון כדי למנוע רמאות. בשנת 2023, הממשלה קבעה מספר גזירות באורח כללי, שהשפיעו על מיליונים ועלה לכלכלה כ-40 מיליון דולר ליום, לפי אל ג'זירה.
• אלג'יריה: בדומה לעיראק, אלג'יריה חזרה וחתכה גישה לאינטרנט במהלך עונת הבחינות של הבגרות. ביוני 2023, הממשלה הטילה גזירות יומיות לשעות רבות, שפגעו בעסקים ובחיים היומיומיים. רויטרס הדגישה את הביקורת הרבה מצד החברה האזרחית והמגזר הפרטי.

שחקנים מרכזיים וגורמים מעורבים:

• ממשלות: השחקנים הראשיים, לעיתים קרובות מזכירים גורמי ביטחון או סדר ציבורי כהנמקות.
• חברות טלקומוניקציה: גם ספקי שירותי אינטרנט בבעלות מדינה וגם פרטיים נאלצים לציית להוראות ממשלה, לעיתים תחת איומים של שלילת רישיון.
• ארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם: קבוצות כמו Access Now וHuman Rights Watch מתעדים ומפגינים נגד הגזירות, מדגישים את השפעתן על זכויות הכלכלה.
• עסקים ואזרחים: שניהם סובלים מהפסדים כלכליים וגישה מוגבלת למידע ושירותים במהלך גזירות.

עם עליית הדיגיטציה האוטוריטרית, מומחים מזהירים כי מדינות נוספות עשויות לאמץ מתגי אינטרנט, במיוחד במהלך בחירות, מחאות או משברים. לפי Top10VPN, בשנת 2023 יותר מ-60 מדינות הטילו בצורה כלשהי מגבלות על האינטרנט, מה שמצביע על כך שהמגמה הסבירה תמשיך ותתרחב.

הערכות על תדירות והתפשטות ההפרעות לאינטרנט

השימוש במה שקרוי "מתג הרג לאינטרנט"—ההפסקה המכוונת או בשיפוט доступа לאינטרנט על ידי ממשלות—הפך לתופעה חוזרת במספר מדינות, במיוחד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. גזירות אלו לעיתים קרובות מוצדקות על ידי הרשויות כהכרחיות לביטחון לאומי, למניעת מידע שקרי או למנוע רמאות במהלך בחינות לאומיות. עם זאת, התדירות והיקף ההפרעות הללו גדלים, ומעלים דאגות בנוגע להשפעתן על זכויות אזרחיות, פעילות כלכלית ויציבות אזורית.

• סוריה: גזירות אינטרנט היו כלי מתמיד של ממשלת סוריה מאז תחילת מלחמת האזרחים בשנת 2011. בשנת 2023, סוריה חוותה מספר הפסקות כלליות, לעיתים קרובות במקביל לפעולות צבאיות או אי-שקט פוליטי (Access Now). הפסקות אלו לא רק שמסיחות תקשורת אלא גם מעכבות מאמצים הומניטריים ועסקאות כלכליות.
• עיראק: עיראק חוותה גזירות אינטרנט רב ותכופות, במיוחד במהלך תקופות מחאה או מתח פוליטי. בשנת 2023, הממשלה הטילה מספר גזירות כדי למנוע רמאות במהלך הבחינות ולדכא הפגנות נגד הממשלה (אל ג'זירה). פעולות אלו עוררו ביקורת מקבוצות זכויות דיגיטליות ועלו לכלכלה מיליונים באובדן פרודוקטיביות.
• אלג'יריה: אלג'יריה הפכה את הגזירות לאינטרנט למוסדות קבועים במהלך הבחינות הבגרות השנתיות, עם הפסקות כלליות המתרחשות בכל יוני מאז 2016. בשנת 2023, הממשלה שוב כיבתה את הגישה במשך מספר שעות בכל יום לאורך תקופת הבחינות (רויטרס). פרקטיקה זו, אמנם מיועדת למניעת רמאות, מפריעה לעסקים ולחיי היום יום.

לפי דוח Top10VPN, העלות הגלובלית של גזירות אינטרנט הגיעה ל-24.1 מיליארד דולר בשנת 2022, כאשר האזור המזרח תיכוני ו شمال אפריקה (MENA) מהווה חלק ניכר ממנה. המגמה צפויה להמשיך, עם מדינות נוספות באזור—כמו סודן, איראן ומצרים—בסיכון ליישם אמצעים דומים בעקבות חוסר יציבות פוליטית או אי שקט חברתי (Access Now #KeepItOn Report).

כפי שהחיבור הדיגיטלי הולך ונעשה חיוני יותר, ההתרחבות של ההפרעות לאינטרנט מהווה איום הולך ומתרגש על פיתוח כלכלי, חופש הביטוי וגישה למידע. ניתוח מגמות אלו הוא חיוני לחזות אילו מדינות עשויות להיות הבאות להפעיל את מתג האינטרנט, במיוחד באזורים עם סביבות פוליטיות Fragile.

תובנות השוואתיות בין מדינות מENA הנפגעות

השימוש במתגי אינטרנט—הפסקות אינטרנט ממומשות על ידי הממשלה—הפך לתופעה חוזרת במספר מדינות מאזור מENA, במיוחד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. גזירות אלו לרוב מוצדקות על ידי הרשויות כנדרש לביטחון לאומי, למניעת רמאות במהלך בחינות או לדיכוי אי שקט, אך יש להן השפעות חברתיות, כלכליות ופוליטיות משמעותיות.

• סוריה: גזירות אינטרנט בסוריה היו שכיחות מאז תחילת מלחמת האזרחים בשנת 2011. הממשלה השתמשה בגזירות כדי לשלוט בזרימת המידע במהלך פעולות צבאיות והפגנות. בשנת 2023, סוריה חוותה מספר הפרעות אזוריות וארציות, לעיתים קרובות במקביל לאירועים פוליטיים רגישים או לפעולות ביטחוניות (Access Now). הפרעות אלו העיכבו מאמצים הומניטריים ופעילות כלכלית, ובכך ריחקו עוד יותר את האוכלוסייה.
• עיראק: עיראק ידועה בהטלת גזירות אינטרנט במהלך בחינות לאומיות כדי למנוע רמאות. בשנת 2023, הממשלה הורתה על מספר הפסקות מרובות שעות ברחבי המדינה במהלך בחינות הבגרות, שפגעו במיליוני משתמשים ובעסקים (אל ג'זירה). בעוד שהרשויות טוענות שמדובר באמצעים זמניים, העלות הכלכלית משמעותית, עם הערכות לפיהן ההפסדים מגיעים עד 40 מיליון דולר ליום במהלך ההפסקות (Brookings).
• אלג'יריה: אלג'יריה הפכה את גזירות האינטרנט למוסדות קבועים במהלך הבחינות הבגרות השנתיות מאז 2016. ביוני 2023, הממשלה שוב כיבתה את גישת האינטרנט ברחבי המדינה במשך מספר שעות כל יום לאורך תקופת הבחינות (רויטרס). גזירות אלו מפריעות לא רק לסטודנטים אלא גם לעסקים ולשירותים ציבוריים, מה שזוקף ביקורת רבה מצד קבוצות זכויות דיגיטליות.

בהתבוננות קדימה, מדינות מENA נוספות עשויות ללכת בעקבות כך. סודן, לדוגמה, חוותה הפסקות תקופתיות במהלך הפגנות ומשברים פוליטיים (Human Rights Watch). מצרים ואיראן גם הראו נכונות להגביל גישה לאינטרנט במהלך אי שקט. כפי שהחיבור הדיגיטלי הולך ונעשה אינטגרלי לחיים היומיומיים, המגמה של מתגי האינטרנט באזור צפויה להימשך, מה שמעלה שאלות דחופות לגבי זכויות האדם, יציבות כלכלית ובעתיד של ממשלה דיגיטלית.

ציפייה לגל הבא של גזירות אינטרנט

גזירות אינטרנט, לעיתים קרובות מונעות על ידי "מתגי הרג" הממומשים על ידי הממשלה, הפכו לתופעה חוזרת במספר מדינות, בייחוד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. גזירות אלו בדרך כלל מוצדקות כאמצעים למניעת רמאות במהלך בחינות לאומיות, להגבלת אי שקט או לשמור על הביטחון. עם זאת, יש להן השלכות רחוקות על כלכלות, זכויות אזרחיות ועל הנוף הדיגיטלי העולמי.

סוריה חוותה גזירות אינטרנט שנתיות מאז 2016, במקביל לבחינות התיכון. בשנת 2023, הארץ הטילה מספר הפסקות כלליות, כל אחת נמשכה מספר שעות, כדי למנוע דליפות בבחינות (Access Now). גזירות אלו מפריעות לא רק לסטודנטים אלא גם לעסקים ולשירותי חירום, מה שמקשה על האתגרים העומדים בפני מדינה שכבר מתמודדת עם קונפליקט ואי-יציבות.

עיראק פועלת בדפוס דומה. ביוני 2023, הממשלה הורתה על שלושה ימי הפסקות לאינטרנט במהלך הבחינות הבגרות, שפגעו במיליוני משתמשים ועלו לכלכלה כ-40 מיליון דולר ליום (אל ג'זירה). למרות הזעקות הציבוריות והביקורת הבינלאומית, הרשויות ממשיכות להעדיף את שלמות הבחינות על פני גישה דיגיטלית.

אלג'יריה הפכה את הגזירות לאינטרנט למוסדות קבועים במהלך הבחינות הבגרות השנתיות מאז 2016. בשנת 2023, הרשויות שוב כיבו את האינטרנט הנייד וקווי הארץ ברחבי המדינה במשך מספר שעות בכל יום לאורך תקופת הבחינות (רויטרס). הממשלה טוענת כי אמצעים אלו נדרשים למניעת רמאות רחבת היקף, אך המבקרים טוענים שהם לא פרופורציונליים ופוגעים באוכלוסייה הרחבה.

הגזירות החוזרות הללו מדגישות מגמה מדאיגה: נורמליזציה של גזירות אינטרנט כאמצעי פוליטי. לפי Top10VPN, הגזירות לאינטרנט גבתה מהכלכלה העולמית 23.79 מיליארד דולר בשנת 2022, כאשר האזור המזרח תיכוני ואפריקה הצפונית מהווה חלק ניכר ממנה.

בהתבוננות קדימה, מדינות עם היסטוריות של צנזורה דיגיטלית או אי-שקט פוליטי—כמו אתיופיה, הודו וסודן—נמצאות בסיכון לאמץ טקטיקות דומות. התפשטות מתגי הרג מעלה שאלות דחופות לגבי זכויות דיגיטליות, עמידות כלכלית ובעתיד של גישה פתוחה לאינטרנט בכל רחבי העולם.

הפחתת סיכונים וניצול עמידות בעידן מנותק

גזירות אינטרנט—אם הן ממומשות על ידי הממשלה או נובעות מעימותים—הפכו לתופעה חוזרת במספר מדינות, במיוחד בסוריה, עיראק ואלג'יריה. גזירות אלו, לעיתים קרובות מכונות "מתג הרג לאינטרנט," בדרך כלל מוצדקות על ידי הרשויות כדרושות לביטחון לאומי, למניעת מידע שקרי או למניעת רמאות במהלך בחינות. עם זאת, יש להן סיכונים משמעותיים עבור יציבות כלכלית, זכויות אזרחיות ועומק חברתי.

• סוריה: מאז תחילת מלחמת האזרחים, סוריה חוותה הפסקות אינטרנט תכופות ונמשכות. בשנת 2023, המדינה חוותה מספר גזירות, לעיתים קרובות במקביל לפעולות צבאיות או אי-שקט פוליטי. הפרעות אלו לא רק שמסיחות מאמצים הומניטריים אלא גם מדכאות פעילות כלכלית ומגבילות גישה למידע חיוני (Access Now).
• עיראק: לעיראק יש היסטוריה של הטלת גזירות אינטרנט ברחבי המדינה, במיוחד במהלך תקופות של מחאות או בחינות לאומיות. ביוני 2023, הרשויות כיבו את גישת האינטרנט במשך מספר שעות בכל יום במשך תקופה של שבועיים כדי למנוע רמאות במהלך הבחינות, מה שהשפיע על מיליוני משתמשים ועלה לכלכלה כ-40 מיליון דולר (אל ג'זירה).
• אלג'יריה: אלג'יריה הפכה את גזירות האינטרנט למוסדות קבועים במהלך עונת בחינות הבגרות. בשנת 2023, הרשויות שוב הטילו הפסקות ברחבי המדינה, השפיעו על עסקים ועל חיי היום יום. אופי החזרתיות של הפסקות אלו עורר דאגות לגבי נורמליזציה של צנזורה דיגיטלית (רויטרס).

העלויות הכלכליות והחברתיות של גזירות אלו הן משמעותיות. לפי דוח Top10VPN בשנת 2023, גזרות האינטרנט עלו לכלכלה העולמית 23.79 מיליארד דולר, כאשר המזרח התיכון ואפריקה הצפונית מהווים חלק משמעותי. מעבר להפסדים הכספיים, גזירות הפריעו לשירותי חירום, עכבו את החינוך והפחיתו את האמון במוסדות.

כשהתלות דיגיטלית הולכת וגוברת, מדינות נוספות עשויות לפנות למתג הרג לאינטרנט במהלך משברים. מדינות עם תשתיות אינטרנט מרוכזות או ספקי שירותים מוגבלים—כמו אתיופיה, מיאנמר ואיראן—נמצאות בסיכון גבוה (Brookings). כדי להפחית סיכונים ולבנות עמידות, בעלי עניין חייבים להשקיע ברשתות מבוזרות, לקדם פעולות למען זכויות דיגיטליות ולפתח תוכניות גיבוי לשמירה על תקשורת קריטית במהלך הפסקות.

מקורות והפניות

• מתג הרג לאינטרנט: גזירות חוזרות בסוריה, עיראק, אלג'יריה – ומי הבא?
• Access Now
• אל ג'זירה
• Top10VPN
• Human Rights Watch
• BBC
• Brookings

https://youtube.com/watch?v=h3ENcPsorQk